רונן ברק ושות' נ' קאמאו שיווק נעליים בע"מ

החלטה

1.במסגרת ת"א 36164-10-13 הגיש המשיב מס' 1 (להלן: משרד עורכי הדין) נגד המבקשת מס' 1 (להלן: החברה או חברת קאמאו), המבקש מס' 2 (להלן: סנדרוסי) והמשיב מס' 2 (להלן: בודקוב) תביעה לתשלום שכר טרחתו שלא שולפ, בגין שירותים משפטיים שניתנו להם על-ידו. תמצית העובדות שתוארו בכתב התביעה והצריכה לענייננו הינה כדלקמן: משרד עורכי הדין ייצג את החברה, סנדרוסי ובודקוב (להלן: הנתבעים) בהליכים משפטיים רבים, הניתנים לסיווג לשתי קבוצות-על: (1) ייצוג בהליכי בוררות בין הנתבעים לבין אליק ויהודית טל (להלן: טל), עמם הקימו הנתבעים חברה משותפת; (2) "הליכים ובקשות" שפורטו בנספח 2ב לכתב התביעה, וכללו ייצוג הנתבעים בשני סוגי עניינים: (א) עניינים בעלי "זיקה" להליך הבוררות: בקשה להעברת הבורר מתפקידו, בקשה לאישור פסק בורר חלקי, בקשה לאישור ותיקון פסק בורר חלקי, בקשה לביטול פסק בורר ובקשה לחייב את הבורר להמשיך בתפקידו; (ב) עניינים נוספים: ייצוג הנתבעים בבקשה לעיקול זמני, המרצת פתיחה לגבי הצהרה על ערבויות החברה המשותפת שהוקמה עם טל, ערעור על פסק דין (ע"א 44722-06-11) והליכים נלווים ונפרדים הקשורים אליו, וייצוג בתביעת טל.

לכתב התביעה צורף כנספח 1 העתק הסכם שכר טרחה מיום 22.4.2010 (להלן: הסכם שכר הטרחה), בחתימות בודקוב בשם חברת קאמאו ובשמו, בענין "יצוג בבוררות המתנהלת נגד אליק ויהודית טל". בראש ההסכם צוין "שם הלקוח: קאמאו שיווק נעליים בע"מ ... שמעון בודקוב ..", ובתחתיתו נקבע כי "שכר הטרחה ישולם על בסיס חודשי בהתאם לחשבון שיוצא ללקוח בסוף כל חודש. מקדמה בסך 7,500 ₪ + מע"מ".

כן צורפו כנספח 3 העתקי חשבונות שכר טרחה שנשלחו על-ידי משרד עורכי הדין אל החברה.

בכתב התביעה צויין כי סנדרוסי היה במועדים הרלוונטיים בעל השליטה בפועל בחברה, "הרוח החיה" בהתנהלות מול משרד עורכי הדין, ומי שהצהיר "כי הוא אחראי לדאוג לפירעון כל חובותיו, כי 'שמו הטוב חשוב לו יותר מכל דבר אחר' וכי 'מעולם לא הותיר חוב פתוח אצל אדם כלשהוא'" (סעיף 21 לכתב התביעה). עוד צוין כי הוא נושא באחריות לתשלום שכר הטרחה מכוח הבטחותיו ו/או מצגיו ו/או התחייבותו לפרוע את החוב".

2.המבקשים הגישו בקשה למחיקה על הסף של התביעה נגדם, מהטעמים הבאים: (1) החברה וסנדרוסי אינם חתומים על הסכם שכר הטרחה; (2) בודקוב מעולם לא הוסמך על-ידי החברה לחתום בשמה על הסכם שכר הטרחה, ובמועד החתימה הוא לא כיהן כדירקטור. כמו-כן אין ההסכם נושא שתי חתימות בשם החברה וחותמת שלה, שרק בהן יש כדי לחייב את החברה; (3) לסנדרוסי אין יד ורגל בבוררות; (4) התביעה מבוססת אך ורק על הסכם שכר הטרחה, ואי תקפותו כלפי המבקשים שומט את עילת התביעה כלפיהם.

3.בתגובתו לבקשה הדגיש משרד עורכי הדין כי התשתית העובדתית של כתב התביעה מקימה עילת תביעה (בכפוף להוכחתה). באשר לסנדרוסי, חזר משרד עורכי הדין על שנאמר בכתב התביעה לגבי מידת מעורבותו והתחייבותו האישית לדאוג לפירעון שכר הטרחה. באשר לחברה, צוין כי בודקוב היה מוסמך לחתום על הסכם שכר הטרחה בשם החברה מאחר והיה באותה עת מורשה החתימה, כי סנדרוסי נכח במעמד החתימה וכי בפועל שולמו כספים כשכר טרחה מכוח הסכם זה.

בודקוב, כאחד המשיבים, הגיש אף הוא תגובה לבקשה, וטען, בין היתר, כי הוא חתם בשם החברה על הסכם שכר הטרחה מתוקף סמכותו כמנהל וכבעל זכות חתימה בחברה.

4.על מנת להכריע בבקשה למחוק על-הסף את התביעה נגד המבקשים יש לבחון האם המסכת העובדתית כפי שפורטה בכתב התביעה מצמיחה את העילה הנטענת, ומכאן את הסעד המבוקש. המבחן לקיומה של עילת תביעה על-פי תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה רשאי בית משפט לצוות על מחיקת כתב תביעה אם אין הכתב מראה עילת תביעה, הוא - האם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על-ידו (וראו, לענין זה, ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נגד מזרח שירות לביטוח פ"ד ה 1585, 1591; רע"א 9801/05 עזבון המנוח עזרא הראל ז"ל נגד לאומי פיא חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ (פורסם בנבו, 26.2.2006)), אולם "יחד עם זאת, הכרעה בגורל התביעה בטרם נשמעו ראיות וטיעונים לגופן של עילות התביעה מהווה אמצעי קיצוני, שיש בו כדי להגביל את נגישותם של תובעים לערכאות" (פיסקה 24 לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה בע"א 7547/99 מכבי שירות בריאות נגד דובק בע"מ (פורסם בנבו, 13.7.2011)). יפים, לענייננו, אף הדברים שנאמרו בע"א 194/87 סאלח נגד רשות הפיתוח פ"ד מד(2) 185, 187 לפיהם "בשלב הנוכחי, בית המשפט אינו מברר את אמיתות העובדות ואינו בוחן ראיות, אלא יוצא מתוך נקודת הנחה שהתובע יצליח להוכיח את העובדות להן טען".

5.מלשון כתב התביעה ונספחיו עולה כי אין הוא מבוסס אך ורק על הסכם שכר הטרחה שצורף כנספח 1. בעוד שההסכם בכתב עוסק בענייני הבוררות, התביעה כוללת דרישה לשכר טרחה בגין שירותים משפטיים נוספים, חלקם בעלי "זיקה" לבוררות וחלקם שאינם קשורים אליה כלל. באשר לחתימות על גבי ההסכם - השאלה אם החברה מחוייבת לחתימת בודקוב הנחזית להיות כאילו נעשתה בשמה היא עניין להוכחות. בודקוב והמבקשים אוחזים בהשקפות מנוגדות, אולם לאלו אין חשיבות בשלב זה. בשלב זה די בחתימתו של בודקוב על גבי ההסכם, הנחזית להיות בשם החברה, כדי ליצור יריבות בין משרד עורכי הדין לבין החברה. היריבות בין משרד עורכי הדין לבין סנדרוסי נוצרה בכתב התביעה לאור הטענה כי קיימת התחייבות אישית (בעל-פה) של סנדרוסי לשאת בתשלום מלוא שכר הטרחה, בין אם מקורו בהסכם הכתוב או מקורו בעניינים שלא כלולים באותו הסכם. טענת המבקשים כי התביעה כולה מבוססת על ההסכם הכתוב אינה נכונה, שהרי - כמתואר בפסקה 1 לעיל - סכום התביעה כולל אף שירותים משפטיים בעניינים שלא קשורים בבוררות.

6.כאמור, בשלב מקדמי זה לא טענות ההגנה הן המבחן לגורל הבקשה, אלא תוכנו של כתב התביעה, בהנחה שהעובדות המפורטות בו תוכחנה בבוא העת. יישום ההלכה באשר לסילוק על הסף במקרה שבפנינו מוביל, איפוא, למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

7.אשר על כן, הבקשה לסילוק על הסף של תביעת משרד עורכי הדין נגד החברה וסנדרוסי נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב מס' 1 הוצאות בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ד, 11 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: